מזיקים לגינה ואיך להתמודד איתם

עצים וצמחייה בגינה הם מקור לנחת וגאווה, אולם בד בבד מְזַמְּנִים עימם טרדה בדמות מזיקים אשר פושטים על העלים והפירות, מסבים נזק ויש למגר אותם. עיקר פעילותם של המזיקים מתרחשת בעונות הקיץ, הסתיו והאביב. בחורף הם פחות נפוצים כיוון שאינם פעילים בטמפרטורות נמוכות. טרם תחילת טיפול יש להבין ולאבחן אם עסקינן במחלה שפקדה את הצמח או בפגיעה של מזיק. פגיעה בצמח עקב מזיק מתאפיינת בעלים בעלי מראה מעוּות או אכוּל, פירות נגועים או מחוררים,   פגיעה בתפרחת או חור בגזע. 
פגיעתם של מזיקים מתאפיינת במחזוריות לפי עונות השנה. כדאי להיערך לקראתה שֶׁכֵּן המזיקים נוטים לחזור ולהופיע מדי שנה בשנה גם אם התגברנו עליהם בשנה החולפת. הנפגעים העיקריים ממזיקים בגינה הם שיחים ועצי פרי כמו ורדים, הדרים, גפן, מנגו, קיסוס והיביסקוס. אבל, התמונה אינה כה פסימית – חשוב לציין כי רק כ-20% מהצמחים בגינה ייפגעו בסופו של דבר על-ידי מזיקים.

סוגי מזיקים נפוצים 

כנימת העלה – מופיעה בעיקר בסתיו ובאביב, ופוגעת בגידולים דוגמת אבטיח, מלון, מלפפון, עצי הדר ופרחים. אופן פעולת הכנימה הוא כזה: היא נצמדת בעיקר לעלים צעירים, יונקת את נוזלי הצמח מתוך הגבעולים או השורשים ובכך גורמת להיחלשות הצמח. נוסף על כך הכנימות מעוותות את צורת העלים, ומשבשות את צמיחתו התקינה של הצמח. כנימות העלה מפרישות נוזל דביק המכונה "טל-דבש". נוזל זה הוא מצע להתפתחות פטריות שחורות (פַּייחַת) בדמות נקודות שחורות על העלים. 
כנימות אחרות – כנימות המגן כמו למשל כנימות שחורות ואדומות, וכנימה קמחית. נפוצות בעיקר בקיץ. אופן פעולתן דומה לזה של כנימת העלה: הן יונקות את נוזלי הצמח ומפרישות את הנוזל הדביק טל-דבש וכן אבקה לבנה אשר נצמדת לגבעול או לעלה. עיקר הפגיעה של כנימות מסוג זה הוא בגפנים, צמחי נוי, אפרסמון, בננה ועצי הדר. הכנימה הרכה פוגעת בעצי אבוקדו ומנגו. כנימה זו פעילה כל השנה, אך בעיתוֹת האביב והקיץ כאשר הטמפרטורות עולות היא מגבירה את פעילותה, ועקב כך מתפתחת פטרייה.
כנימות עש הטבק – עוברות מצמח לצמח ופוגעות בעיקר בצמחי נוי, עצי פרי ובגידולי ירקות. 
עש המנהרות – פוגע בעצי ההדרים בדרך של חפירת מֵעֵין מנהרה בפרי. 
זחלי עש – פעילים בעיקר בגינות תבלינים, גינות ירק ומדשאות. זחל הפודניה, ממשפחת זחלי העש, תוקף את הדשא בעונת הקיץ וגורם להתייבשות שטחים נרחבים במדשאות. 
אקרית הקוּרים – עכביש קטן אשר מתרבה בעלים בקצב מהיר. טווה קורים באזור הפגיעה. תנאי אקלים של יובש מְזַמְּנִים הופעת אקרית. מזיק זה נפוץ בעגבניות, מלונים, אבטיחים, ורדים וצמחי נוי.
זבובים – מדובר על זבובים מסוגים שונים. עצי פרי הם מוקד משיכה עבורם ובהם אפרסקים, משמש, זיתים, פירות הדר ותפוחים. הזבובים למיניהם, כמו זבוב הפירות הים-תיכוני, מטילים ביצים בתוך הפירות, ובשלב הבא מתפתחים מהביצים זחלים. אלה גורמים לנזק בפירות בעלי הקליפה הדקה עוד לפני שהבשילו.
חיפושית חדקונית הדקל – פוגעת בדקל ירוק-העד אשר גדל בעיקר באזורים חמים שבהם כמות המשקעים גבוהה.
ציפורים – כמו עפרונים ודרורים, נמשכות לעצי פירות בהם רימון, גויאבה ושסק. לא תמיד דמות הדחליל בגינה מרתיעה אותן.

בחירת הטיפול המתאים

לאחר זיהוי סוג המזיק רצוי לבחור בטיפול המתאים ובעל התוצאות היעילוֹת ביותר בפרק זמן קצר. כמו כן חשוב לבחור טיפול שיהיה ידידותי לסביבה. לעיתים די יהיה בטיפול נקודתי, ויספיק גיזום של הענף ללא צורך בהדברה. 

אם המִּפגע גדול בהיקפו מומלץ לבחור בהדברה. יש לרסס את הנגעים ולטפל בהם טרם התפשטות לכל חלקי הצמח, ולהמשיך לעקוב. ישנן כמה שיטות הדברה עיקריות, בהן כימית וביולוגית. 

חומרים כימיים – ככלל, רצוי להימנע משימוש בחומרי הדברה כימיים כיוון שבדומה לאנטיביוטיקה האנושית הדברה מסוג זה גורמת להתפתחות מזיקים אשר עמידים לחומרי הדברה. במקרה זה יתעורר בהמשך צורך בטיפול חזק יותר בגינה ובתוספת דישון. להדברה כימית השפעת לוואי בלתי רצויה של הפרת איזון המערכת האקולוגית הטבעית בגינה, כיוון שלצד הפגיעה במזיקים היא פוגעת גם בחרקים וחיידקים אשר מספקים חומרי דשן חיוניים לגינה ותרומתם חיובית. לדוגמה, חיפושית משה רבנו וגמל שלמה הם מגינים טבעיים, אשר טורפים את הכנימות והמזיקים ומסייעים בחיסולם. לכן חשוב לשמור על המשך קיומם בגינה. אם בכל זאת בוחרים בחומרים כימיים, אפשר להשתמש במוצרים שמוטמעים דרך שורשי הצמחים ואינם דורשים ריסוס. לאחר ההדברה הראשונית יש לחזור על הטיפול כעבור עשרה ימים עד 14 ימים, ולהמשיך בטיפול עד להיעלמות המזיק. 

חומרים טבעיים – ככלל, רצוי להשתמש בתרסיסים מחומרים טבעיים אשר יעילים בהדברת מזיקים, דוגמת טימורקס ונימגארד. לחיסול כנימות או הפחתת קצב התרבותן יעיל ריסוס של מי סבון או סודה לשתייה. 

תכשירים המכילים פרומונים – יעילים נגד זבובים הפוגעים בעיקר בעצי פרי. מדובר בתכשירים אשר מפיצים ריח ומפתים את בן הזוג להגיע לעץ, שם יידבק בדבק או יורעל, וכך לא יוכל להגיע אל הפרי. 

רשת מיוחדת – להגנה על עצי הפרי מפני פגיעת ציפורים. ישְׁנה גם רשת מיוחדת נגד זבובים אשר מכסה את כל העץ, מייתרת שימוש בריסוס ואפשר להעבירהּ מעץ אחד למישנהו בכל עונה.

שקיקים – בשיטה זו עוטפים עצי פרי בשקיות כדי להגן עליו. 

שימוש בצמחים כמלכודת או פתיון – רבּים שותלים צמח בשם שִׁיבָּא בין הערוגות, שמושך אליו את הכנימות והחרקים ומהווה מֵעֵין מלכודת. פרחי שוּם ירחיקו מעופפים כמו עשים.
אמצעים נוספים: מלח גס מרחיק חלזונות, חלב מדביר מחלות עלים ופטריות. 

דרכי הימנעות מראש מפני מזיקים

• הקפדה על שטיפה וניקיון של האדניות בגינה.
• ניקיון וחיטוי של כלי העבודה מעת לעת (מזמרה שנגעה במזיק למשל עשויה להעביר את הַנֶּגַע הלאה לצמחים אחרים) – יש לחטא באלכוהול, לייבש וּלְשַׁמֵּן בשמן נוזלי. 
• בחירת צמחי איכות מיצרנים הידועים בתנאי גידול טובים, ושמירה על תנאים אלה גם בגינה הביתית.
• שטיפת הצמחים – לניקוי אבק ופיח אשר מושכים מזיקים. אפשר לעשות זאת עם צינור מים או משפך, מומלץ בתדירות של פעם בכמה שבועות.
• השקיה וניקוז נכונים – יש להימנע מהשקיה מרובה אשר יוצרת לחות שמגבירה הופעת מזיקים. חשוב לנקז היטב בתחתית כדי שתערובת השתילה לא תהפוך קרקע להתפתחות מזיקים.
• הקפדה על תחזוקה שוטפת – אם מאתרים סימני חולשה בצמח כמו ענפים מטים לנפול או עלים שכמשו יש למהר להסירם היות שהם מהווים נקודת תורפה פגיעה יותר למזיקים.